מדריך שיווק באינטרנט קידום ופרסום אתרים

גם היום נשתדל לשלוח לכם סיכומים מכיתות האומן ולהוסיף כמה תמונות מהכנס רק שהיום באנו קצת יותר מאובזרים אז אני מקווה לתוצאות יפות יותר.
ערכנו את הפוסטים הקודמים מאתמול אז אולי כדאי שתתנו להם צ’אנס נוסף. נאמרו בהם כמה דברים מענינים ונוספו גם הלינקים הרלוונטים.

סיכום של כיתת האומן של יאיר גולדפינגר:

יאיר גולדפינגר: החלטתי לנסות היום משהו שונה, כיתת אומן בתוכן משתמשים.

אני אספר קצת על מה עשיתי ואתן בעצם לכם להשתתף בהרצאה, ואני מקווה שאפילו אתם תענו אחד לשני.

קצת רקע:
סיפור של סטארטאפיסט מצוי (אני חושב):

ב-96 השתחררתי מהצבא לא מיחידת עלית מתותחנים, חיפשתי את עצמי ועבדתי באיזה חברה, ואז אמרתי למה שאעבוד בשביל מישהו אחר אם אני יכול בשביל עצמי? אז ישבתי עם כמה חברים ספי,אריק וארנון.

התחלנו לעבוד על משהו שקראנו לו netaware רצינו לראות איך פותחים הודעות אינטרנט בסלולר.
התחלנו משם ותוך כדי עבודה גילינו שכדי לתאם אחד עם השני הייתי צריך להתקשר ולהגיד למישהו שיתחבר לרשת ויראה על מה אני מדבר… ואז עלה לנו הרעיון שאם הייתי יודע שהוא בעצם כבר מחובר עכשיו לא הייתי צריך להתקשר אליו…וככה הגענו לאן שהגענו.
הלקח- כל חברת סטארטאפ משנה את הביזנס מודל שלה בערך 6 פעמים.

זה הרקע, מפה אני פונה אליכם הקהל- מה אתם רוצים לשמוע? מה מציק לכם למה באתם לפה?

קהל: מעניין אותנו הסיפור המקורי…

אוקיי אני אחזור לסיפור המקורי, אין בן אדם אחד שלא יכול להיות יזם, אפילו מחוץ לאינטרנט-גם בעל חנות מכולת הוא בעצם יזם.

“כל אחד יכול” (נכתב על הלוח)

בסטארט אפ מתחיל יש כמה שלבים:

קודם כל צריך רעיון טוב.

עכשיו מגיע שלב ה”אימות” צריך לקחת את הרעיון ולראות מה ממנו “נדבק”, לחשוף את הרעיון לחברים שבוטחים בהם ולראות מה דעתם.
50% מהרעיונות יפלו כבר בשלב הזה.

שלב חשוב נוסף- הרכבת הצוות.

הצוותים הטובים מורכבים מ- אנשים שונים מבחינת היכולות שלהם, כי זה עוזר להרכיב צוות מנצח.

נסקור מהם אפשרויות גיוס הכסף הקיימות:

1. בית- הכוונה כאן זה חברים ומשפחה, פלוסים בדרך הזו- זה נשמע הכי קל, וסביר להניח שהם גם לא מבינים ברעיון כלום אז לא ישגעו אותכם, המינוס- זה לרוב לא הרבה כסף, ואם תפסיד זה יהיה מאוד לא נעים. בארה”ב גם אסור למשקיע פרטי כזה להשקיע ויש עם זה בעיות…

2. משקיע אנג’ל- מתחלק לשלושה:

א. מומחים- מאוד מנוסים והשקיעו בהרבה חברות, הם יכולים לעזור מבחינת קשרים- התנאים שלהם יותר טובים.

ב. משקיעים רגילים- הבועה חוזרת כולם רוצים להיות בפנים, אנשים לא מהתחום “כסף טיפש” נכנס, מי שצריך רק כסף ולא עזרה יכול להנות מזה.

ג. מעורבים- מאוד מעורבים גם בכסף וגם בזמן, ונהיים חלק מצוות ההקמה- המלצה שלי אם יש מישהו עם נסיון זה שווה יותר מהכול.

3. בנק- בנקים יתנו כסף בעיקר למה שברור לאן הוא ילך…אז זה תלוי בכם

4. לקוח- יתרון גדול, מתגלחים עליו והוא נותן את הכסף, הבעיה בארץ זה שהוא ישגע אותך….מאוד קשה גם להתגלח על לקוח אחד ואחרי זה לגדול ללקוחות אחרים כי הלקוח הופך למאוד תובעני ולרוב הוא לקוח לכל החיים.

5. שותף אסטרטגי- מאוד קשה לעשות את זה מיום א’ לרוב ממתינים שזה יצליח, אתה צריך אותו יותר ממה שהוא צריך אותך.

מדינה- היום התהליך הזה הרבה יותר ברור, אם הוא מאוד טכנולוגי כלומר פריצת דרך טכנולוגית זה מתאים (לא מתאים לפיצ’ר או אפליקציית ווב) .

זהו סיימנו גיוס כסף ראשוני,

כמה כסף צריך לגייס בכלל בהתחלה?

מספר תשובות בקהל:

כמה שיותר.
כמה שפחות.
כמה שאפשר.
שנה שנתיים ראשונות.

אין תשובה אחת צריך להבין כמה דברים, כל כסף שאתה מגייס לחברה מרחיק אותך מהכסף שאתה תראה בסוף, כי קודם תאלץ להחזיר כסף למשקיעים, כלומר שאולי לא כדאי כמה שיותר… מה עם כמה שאפשר- אתם תראו שמשקיעים ינסו לדחוף עוד כסף להשקעה כשהמוצר ימריא כדי לקחת יותר אחוזים.
באמת צריך לגייס בערך סכום לשנה שנתיים- אבל זה תלוי בסוג הסטארט אפ, למשל במשהו ווב.2 צריך מספיק כדי לעלות לאוויר וזה לרוב הרבה פחות משנה שנתיים.
קודם אשאל שאלה סטטיסטית כמה שנים לוקח לחברת סטארט אפ להמריא: בערך 5 שנים.
סטארט אפ ווב2 צריך לבחון לפי השאלה תוך כמה זמן הוא יכול להמריא מבחינת יוזרים כי או שזה יתפוס או שלא.

מה עושים אחרי גיוס הכסף?
צריך להשלים את הקמת הצוות- כל עובד שאתה רוצה להביא, אם הוא עובד טוב ומוכשר סביר להניח שהוא רוצה להקים סטארטאפ בעצמו ולכן תהליך הגיוס מאוד קשה, השיטה הטובה ביותר לדעתי היא שתהפכו את העובדים לשותפים!
לא להתקמצן על אופציות, לגבי משכורת אני אישית מאמין שמשכורת גבוהה היא לא מספיק עוגן כי תמיד אפשר לקנות ולהציע למישהו טוב יותר במקום אחר…תהפכו אותו לשותפים.

מתחילים לעבוד על המוצר.
אחרי זה עושים AB טסטינג.
אם אני אחזור למה שקרה עם ICQ אז זה שהיה לנו המון סטטיסטיקה לגבי היוזרים עזרה לנו מאוד, ניסינו המון דברים על היוזרים- לקחנו סטטיסטיקות על כל דבר, כמה אנשים יש, מה הם עושים איפה הם..מאוד חשוב שיש בן אדם בחברה שיש לו הבנה סטטיסטית ומסוגל גם לנתח את הנתונים שנאספו כי חברות רבות אוספות את הנתונים אבל לא מנתחת אותם.

AB טסטינג- כדאי לשחרר שתי גרסאות לאוויר ולראות מה הולך יותר טוב- לא לעלות עם גירסא אחת.
יש הרבה כלים בשביל זה לא צריך להמציא את הגלגל…
בכלל המלצה שלי- אל תמציאו את הגלגל, מניסיון יותר זול לשלם למישהו שעשה את זה מאשר לפתח את זה בבית.

תבלו הרבה זמן באינטרנט לראות מה יש כבר באוויר אני ממליץ על שני אתרים מרכזיים:

Techcrunch- בלוג שמסקר יפה את מה שיש בתעשייה.

Thecoils.com- המקבילה הישראלית.

אתר שלישי שיותר מכוון לקרנות הון סיכון- thealarmclock.com .

יש עוד סט שלם של אתרים, שכדאי לעקוב אחריהם. גם אם מישהו הוציא עכשיו משהו זה לא אומר שלא כדאי לכם לפתח אבל אם הוא הוציא לפני שנה זה אומר שכדאי לכם לשקול את זה שנית.

השלב הבא הוא איך עושים כסף בעולם האינטרנט?
קודם שני עקרונות חשובים-

1. צריך לשמור על כך שהעלות להביא משתמש- מאוד זולה, ופה כמובן נכנס נושא הויראליות. אם צריך להוציא פרסום אתה כנראה בבעיה.
2. עלות החזקת המשתמש- צריכה להיות נמוכה.

נחזור לאיך עושים כסף?

1. פרסום
2. לקוחות משלמים
3. שיקנו אותך

פרסום- גוגל,יאהו וחברות רבות אחרות שיש להם מודלים של פרסום מומלץ בשביל ההתחלה- לאורך זמן אתם רוצים לפלח את קהל היעד שלכם- ולמכור פרסום עצמאי ליוזרים שלכם בדרך של CPM (עלות חשיפה לאלף גולשים) ככל שמאפייני הגולשים שלכם ברורים יותר אתם יכולים לגבות כאן מחיר גבוה יותר.
דרך נוספת ללמוד על הגולשים שלכם הוא לראות על איזה פרסומות הם מקליקים.

לקוחות משלמים- אין המון חברות ענק בעולם הווב שעשו עסק מדהים רק מתשלום הגולשים, המודל הכי טוב הוא שילוב, להציע שתי גירסאות של התוכנה אחת לייט ואחת כבדה בתשלום.

אין מודל מנצח וכדאי להשתמש בשניהם.

שיקנו אותך- (התשובה הכי גרועה להגיד)

התחלנו לעשות כסף, התחלנו לגדול מה השלב הבא?

1. אקזיט
2. מרקרטשייר
3. גיוס נוסף

אפשרות ראשונה, בוא ננסה לגדול ננסה להשיג עוד כסף, ונעשה גיוס נוסף.
אקזיט של IPO.
אפשרות שנייה אקזיט שנקנה על ידי חברה גדולה (יאהו,גוגל) ופה צריך להעריך טוב טוב את מה שיש לך ביד, ותמיד אנחנו חושבים שמה שיש ביד שווה יותר ממה שמציעים לנו.

יותר חברות נמכרו ב 10 מליון דולר מאשר ב 50 וכן הלאה..וזו החלטה שלכם כיזמים- האם ממשיכים הלאה או שננסה להגיע לחברה הגדולים (והם כל היום בארץ אין מה לדאוג, לא צריך מתווכים ולא מכערים בדרך) ולכולם יש היום נציגים. נקודת ההכרה פה היא מאוד אישית, ההמלצה שלי היא שזה מאוד תלוי אם זה הפעם הראשונה שלך או השנייה.

כמה מילים על שיווק באפס תקציב:

זה בעיקר תלוי במוצר עד כמה הוא תלוי בעוד משתמשים,
ספר לחבריך- אפשר וכדאי לתגמל יוזרים על העובדה שסיפרו לחברים.

תגמולים- “סיפרת לעשרה אנשים תקבל כתר” אין לכם מושג כמה אנשים יתאמצו בשביל הכתר הזה והתגמולים הללו.

מגיבים בבלוגים ופורמים- בארץ יודעים לעשות את זה וזה חשוב, ניצבים שמעוררים דיונים סביב המוצר שלכם.

PR- מאוד חשוב- לתת בלעדיות לבלוגרים על הודעות, יש לנו היום בסטארט אפ שאני מעורב בו קבוצה של בלוגרים שמקבלים את הידיעות ראשונים וכמובן שאסור להם לספר על זה נותן להם תחושה של יחודיות.

SEO- קידום אתרים באמצעות מבנה אתר שקל לאיתור במנועי חיפוש.

כמובן כשגודלים כדאי לעשות את זה בתוך החברה ולא בחוץ .

לאיזה שוק גאוגרפי כדאי ללכת?
בתור ישראלים אנחנו תמיד רצים לארה”ב, אבל זה לא תמיד נכון לעשות. הבעיה העיקרית הוא מחסום השפה. מחוץ לשוק האמריקאי צריך שיהיה מוצר בכמה שפות (בכלל מומלץ לעלות לאוויר עם כמה שפות). אני ממליץ באופן חד משמעית לתרגם לכמה שיותר שפות שאתה יכול.
דבר שני זה פשוט ללכת לגוגל טרנדס ולחפש מילים ולבחון מאילו מדינות מגיעים למילה הזו.
אפשר לעשות את זה גם באמצעות אלקסה.

אני כותב לכם פה חי הישר מכנס דה מרקר 07 ואסקר שתי כיתות אומן שאני משתתף בהם, אז מקווה שתיהנו מהתוכן ומראש אני מתנצל על בעיות של עריכה, תודה ליניב גולן מ yedda.com שיושב לידי ונתן לי כמה טיפים תוך כדי כתיבה…

הצטרפתי באמצע כיתת האומן של אורלי יקואל, אז אני מסכם בנקודות ומצטער על מה שהפסדתי בנתיים
הערת עריכה אחרונה : מכיוון שישבתי במקום לא כל כך טוב, הסיכום הזה מאוד נקודתי ומקוטע….ההרצאה היתה עצמה היתה יותר קולחת

thinkfree זו אפליקציה און ליין שממש דומה לאופיס.

תוכן גולשים ושיתוף הוא המאפיין המרכזי של ווב.2, האאפליקציה ידידותית מהווה פלפורמה נוחה ומזמינה ליצירה ושיתוף.
המעבר הוא מגישה דיקטטורית לגישה יותר דמוקרטית (לכולם זכות הפרסום והדיון).

תוכן גולשים נחשב הרבה יותר אמין- על מי תיסמוך יותר כשתרצה לראות סקירה של מוצר? על “מומחה”? או על החבר’ה שלך שהשתמשו במוצר?
במקום שיהיה אחד שיכתוב על מוצר יש פתאום עשרות “עורכים” שמביעים דעה על אותו המוצר.
דעת הגולשים באים לידי ביטוי באופן הבא: דירוגים.

ויקפדיה- תופעה מדהימה האינציקלופדיה העולמית מתבססת על תוכן גולשים בלבד, התופעה ייחודית גם מבחינת מאפייני הזדהות הגולשים, העיצוב אומנם קצת ווב1 אבל נדבר על עיצוב עוד בהמשך….

המשפט “Dolphins are gay sharks ” – (מראים תמונה) זה משפט משעשע והכי כיף זה להפיץ ולספר את זה לחברה. וזה אחד המוטיבים המרכזיים בשיתוף- לספר לחבר’ה.

דיגג- פלטפורמה שנולדה לגמרי בשביל שיוזרים ייצרו את התוכן,
עוד פלטפורמה ריקה מתוכן שהתמלאה בתוכן גולשים- האתר המפורסם יוטיוב- אורלי מספרת שיש שם חומר ארכיוני שאין כבר בארכיון של הטלוויזיה הישראלית וזה היה כיף.

Amiestreet.com- הוא אתר מרתק לשיתוף של מוסיקה והמוצרים מתייקרים ככל שהביקוש אליהם עולה- אם אתה מבוקש אתה שווה יותר.

אתר ידע- הישראלי נראה הכי ווב.2 שיש מבחינת עיצוב, אנחנו גם אוהבים את התג ליין בראש האתר- pepole sharing knowledge , באתר יוזרים יכולים לשאול שאלה ולקבל תשובה.
בלי היוזרים אין משמעות לפלטפורמה. המודל אומנם מוכר ולא בלעדי ( היה גוגל אנסרס ויש עדיין יאהו אנסרס) אבל כאן היישום מוצלח.

דלישס- אתר שמרכז את הבוקמארקס (סימניות) של יוזרים. אחד מאתרי התוכן הגדולים רק צריך להתגבר על הממשק הלא כל כך נוח שלו.

Fixya- מזכיר בקנוספט את אתר ידע שדיברנו עליו אבל מתמקד יותר בטכנולוגיה, אתה בא אם בעיה ומקבל פתרון טכנולוגי.
גם ידע וגם פיקסיה הם אתרים ישראלים וזה נחמד מאוד לנו במיוחד לסקר אותם.

Vinorati- אתר נישה שמתרכז ביין.

עוד דברים שנוגעים לתחום הווב 2.0 הם:

Podcasting- זה לא תוכן גולשים, כי זה עדיין לא המוני זה יותר משמש כיום משתמשי קצה.

Folksonomia- זה מונח שמתייחס לתיוג באמצעות אנשים.

חברת ויקיה (שמנוהלת בראשות מייסדי ויקפדיה) יצאו בהצהרה מענינת הם הולכים לצאת עם מנוע חיפוש שגם התוצאות שלו יוכרעו על ידי משתמשים לא רק השאלות.

אנחנו רואים גם אתרים רגילים שנותנים יותר ויותר דגש לפיצ’רים בנושאים כמו- “המאמר הכי נצפה על ידי גולשים” או “מה המאמר שהיו בו הכי הרבה תגובות“.

אורלי- כל בוקר אני פותחת ב”מעקב” אחרי דברים שכתבתי, לראות אם מישהו הגיב למשהו שכתבתי: האם מישהו דירג אותו בדיגג? או לראות בטכנוראטי מי קישר אלי בבלוג?, מי בדלישס הוסיף את המאמר שלי כסימניה וכו’…
שיתוף התוכן הזה יכול להיות תוצר של אינטרס, בדיגג היתה קטגוריה שנקראה “טופ יוזרס” והיתה מוטיבציה כדי להגיע לרשימה הזו, עד כדי כך שזה יצר קרטלים והגולשים הכבדים של האתר היו פשוט מפרסמים כל תוכן אפשרי העיקר להיות מדורג ראשון ברשימה, ואחרי שדיגג הורידו את הרשימה היה אפשר לראות שהתוכן נהייה עם הזמן באמת יותר רלוונטי.
אייל- הדבר המדהים הוא החשיפה האישית של אנשים, אנשים ממש מוכנים לחשוף את החיים שלהם ברשת, ויש כאילו שאפילו בונים זהות חדשה שהיא מרכיב מהזהות האמיתית שלהם.
אורלי- אני חושבת שחשיפה זה דבר טוב ואני למשל הגעתי לאן שהגעתי שזה לדבר פה בזכות ה”חשיפה” הזו.

המניעים לתרומת תוכן על ידי גולשים:
רצון לבלוט, להשפיע להשתייך להתחבר להזדהות ולקבל הכרה:
איך רואים אותי, מה חושבים עליי…

אתר חבר’ה זה באמת אתר ישן, אנחנו רק רוצים להראות שהכלים לשיתוף היו קיימים גם קודם, השאלה היא בעיקר הממשק והפיצ’רים לדעתי האתר הזה יכול היום לעשות קאמבק גדול אם הוא רק קצת ישנה את העיצוב שלו ואת הממשק.

אתרים כמו מיספייס, אורקת וכדומה….הופכים היום מאוד פופולרים.

מיבלוגלוג- שירות שמאפשר לקחת וידג’ט לשים בבלוג ולראות מי ביקר אצלך.

אורלי- אני עוקבת ומעניין אותי מי ביקר אצלי ואני יכולה לתקשר עם הקוראים שלי, כלי ממש נחמד- יש פה חשיפה מטורפת של כל הבלוגים מסביב (להרבה אנשים זה חשיפה טובה לבלוגים).

אייל- זה קצת אח גדול, אומרים לי היי לא הייתה בבלוג שלי כבר שבוע..וכדומה.

ניקח את האתר דיגג ונבחן את התהליך ההיסטורי/עיצובי שהוא עבר קצת יותר לעומק- דיג הוא אתר חדשות ואם אנחנו מסתכלים על המראה שלו בעבר אנחנו רואים שהכותרות היו במרכז ולעומת זאת האנשים ששלחו את הכתבה היו שוליים בעיצוב ובמיקום…היום העיצוב הפוך לגמרי-> האנשים במרכז- כמה אנשים דירגו את המאמר, הוא מה שמופיע ראשון. ואני גם רואה מי דירג את מה. אם אני אלחץ על הלינק של היוזר אני יכול לראות פרופיל שלם שלו- מה הוא פרסם, מי החברים שלו וכדומה….ורשימת הטופ יוזרס שהוסרה.

דיגג זה מקום ליצור קהילת משתמשים שמתעניינים במה שאתה מפרסם..וכשיש כבר קהילה כזו, הכוח הוא שאתה מפרסם משהו החברים שלך יוצרים הצבעות בשבילך וכדומה.

Twitter- אתר שיוזרים אומרים מה הם עושים עכשיו בדיוק- “אני בצירים” “אני אוכל משהו” וכדומה לוח מודעות של כל שטות. כמובן שיצרו מייד מערכות אוטומטיות שישאירו שם הודעות autotwitter שמשאיר הודעה קבוה מי עושה משהו (ב-12 אני אוכל…וכדומה)

לגבי זהות חדשה המקום הכי טוב ליצור זהות חדשה הוא העולם הווירטואלי – secondlife.com .

Post expression – אתר שמשחרר הודעות לחברים, אחרי שאתה מת…אנשים מקבלים הודעות אוטומטיות אחרי שאתה מת ישר לבלוג שלך…זה רק מראה כמה החיים האינטרנטים שלנו חשובים אפילו החברים הוובים שלך והזהות הוובית אחרי המוות.

לגבי בעיית הסיסמאות והרישומים לכל אתר: היו כבר שתי נסיונות של מייקרוסופט שיאפשר רישום אחד בכל האינטרנט- opened זה למשל ניסיון כזה, אבל רוב הנסיונות האלה בנתיים לא מתרוממים יותר מדי.

דלישס- עוד דרך לראות כמה אוהבים אותנו, מאז שפתחנו באתר (אורלי ואייל) אנחנו בתגית web2.0 ואנחנו עוקבים אחרי התג הזה.

spotback- וידג’ט שעוקב אחרי “כמה אוהבים אותי” עוד מיזם ישראלי.

מבחינת עיצוב פשטות, זו נקודה חשובה ביותר בווב היום:
גוגל עשתה בי”ס לכולם- עיצוב מנימאליסטי ופשוט וזה עשה את העבודה.
מוצרים ממומקדים- חשוב להיות ממוקדים בשירות.

מהות- למשל יאהו פייפס הוא שירות קצת בעייתי- אחלה מוצר אבל לא ברור באופן מיידי לגולש הממוצע מה עושים איתו….

שפה- שפה פשוטה בפניה לגולש- שפה מאוד ידידותית וברורה ולא משפטים טכנולוגים ומסובכים.
שפת שלושת הפעולות 123 סטייל התמונות בשער של ידע באה לידי ביטוי בהרבה אתרים היום- כדי להראות את פשטות השירות.
והמיקוד יש שאיפה גם לדבר בשפה טקסטואלית כמו אנשים ולא בשפה טכנית.
כל כפתורי הווב2.0 הם ניסיון להיות יותר “נחמדי משתמשים”…

אתרים היום עושים הרבה mashups ומאפשרים לשירותים חיצוניים להשתמש במוצרים שלהם.

נקודות למחשבה:
האם בחשיפה הזו יש נזק? מה עושים עם דברים שהתפרסמו ואנחנו לא מעונינים בו יותר.
עד כמה אנחנו רוצים שהציבור באמת יהיה מעורב.
האם אתרים יכולים לפגוע באינטרסים- האם לגיטימי שגולש יגיד שהאתר שהוא קורא הוא זבל ?
האם התוכן יכול להיות נקי מצנזורה- למשל מה שקרה עם יוטיוב וטורקיה.